יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

פרק 5: מְזִימָתַה שֶל שֶלוֹנְגָה

שְלוֹנְגָה לֹא תָּמִיד הָיְתָה כָּזוֹ חַשְׁדָנִית.
בִּצְעִירוּתָהּ שְלוֹנְגָה הָיְתָה תּוֹלַעַת סַקְרָנִית וְחָכְמָה שֶׁהִתְנַדְּבָה תָּמִיד לָטוּס לְכַדּוּר הָאָרֶץ לִמְשִׂימוֹת עָלֵי הַתּוּת.
פַּעַם כששְלוֹנְגָה הִגִּיעָה לְבִקּוּר בַּכַּדּוּר הָאָרֶץ הִיא רָאֲתָה בְּנֵי אָדָם וְסָקְרָנוּתָה מָשְׁכָה אוֹתָהּ לְדַבֵּר אִתָּם.
הַשֻּׁתָּפָה שֶׁלָּהּ לַטִּיסָה הַהִיא הָיְתָה תּוֹלַעַת זְקֵנָה יָיחָסִית, ושְלוֹנְגָה לֹא הִצְלִיחָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ שֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת וּלְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָאָדָם. אָז שְלוֹנְגָה הִתְגַנְּבָה בַּשֶּׁקֶט בִּזְמַן שְשוּתָפְתָה לַמַּסָּע הָיְתָה עֲסוּקָה בְּאִסּוּף עָלִים, וְזָחֲלָה בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן אֲנָשִׁים שֶׁעָסְקוּ בְּבִקּוּעַ עֵצִים לִמְדוּרָה.
שְלוֹנְגָה הִפְתִּיעַ אוֹתָם וְאָמְרָה: " שָׁלוֹם לָכֶם אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים, שֶׁמִּי שְלוֹנְגָה מִכּוֹכָב הָלֶכֵת תּוּת".
הָאֲנָשִׁים, שֶׁלָּבְשׁוּ מָדֶּי צָבָא, הֵרִימוּ מַקְלוֹת שֶּבֶּדִיעָבַד הִתְבָּרְרוּ כְּרוֹבִים, וְהֵחֵלּוּ לִירוֹת לְכִוּוּן שְלוֹנְגָה.
שְלוֹנְגָה הֵחֵלָּה לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת וְקָפְצָה לַחֲלָלִית – וְלָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הָאָדֹם.
אֲבָל אָז נִזְכְּרָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ הַתּוֹלַעַת הַזְּקֵנָה, וְעַכְשָׁיו זֶה מְאֻחָר מִדָּי, הַחֲלָלִית זִנְּקָה וַחֲבֶרְתָּהּ נוֹתְרָה לָמוּת בְּכַדּוּר הָאָרֶץ לְבַדָּהּ...
מֵאָז שְלוֹנְגָה לֹא מַאֲמִינָה בְּאִישׁ אוֹ תּוֹלַעַת.
כָּעֵת הֶחְלִיטָה שְלוֹנְגָה שֶׁהִיא תּוֹכִיחַ לְכֻלָּם אֵיזֶה רַע בְּנֵי הָאָדָם מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת. הִיא תָּרְאֶה לָהֶם.. שְלוֹנְגָה הֵכִינָה מַלְכֹּדֶת תּוֹלַעִים וְחִכְּתָה שֶׁאַחַת מֵאַחְיוֹתֶיהָ אוֹ אַחֶיהָ הַתּוֹלַעִים יִיפְלוּ לַמַּלְכֹּדֶת, וְאָז תִּקְרָא לְיַלְדֵי בְּנֵי הָאָדָם וְנִרְאֶה מָה יִהְיֶה..
וְאָכֵן אַחַת מֵהַתּוֹלַעִים הַמַּצְחִיקוֹת נָפְלָה בְּמָלְכּוֹדְתָה שֶׁל שְלוֹנְגָה.. וְאָז שְלוֹנְגָה קָרְאָה לַיְּלָדִים: "אֲבִי, רָחֵל, בּוֹאוּ לַעֲזֹר לִי".
הַיְּלָדִים רָצוּ לַכִּוּוּן הַקּוֹל כְּדֵי לִרְאוֹת בַּמֶּה יוּכְלוּ לַעֲזֹר.
מָה שֶׁקָּרָה בְּאֱמֶת זֶה שֶׁצִפוֹרִים הַטּוֹרְפוֹת תּוֹלַעִים שֶׁנִּמְצָאוֹת בִּמְצוּקָה רָאוּ אֶת הַתּוֹלַעַת שֶׁלָּכְדָה שְלוֹנְגָה כְּשֶׁהִיא תְּפוּסָה בְּמַלְכֹּדֶת וְהֵם הִתְקָרְבוּ לִנְחִיתָה כְֹּשֶכָוַונָתָם הַבְּרוּרָה לִלְכֹּד וְלִטְרֹף אֶת הַתּוֹלַעַת הָמִיסְכֶּנָה.
בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר אַחַת הַצִפורִים כִּמְעַט וְתָפְסָה אֶת הַתּוֹלַעַת הִגִּיעוּ הַיְּלָדִים.
שְלוֹנְגָה שֶׁלֹּא לָקְחָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַצִפורִים נִבְהֲלָה וְצָעֲקָה לָעֶזְרָה, וְהַצִּפּוֹר שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָהּ שִׁנְּתָה כִּוּוּן וְהֵחֵלָּה לְהִתְקָרֵב לשְלוֹנְגָה בִּמְקוֹם הַתּוֹלַעַת הָלֶכוּדָה.
שְלוֹנְגָה חָשְׁבָה שֶׁעוֹד רֶגַע הִיא מֵתָה. אֲבָל...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה