יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

פרק 12: רָפִי הָאַמִיץ

אֶחָד הַפַּרְפַּרִים הַקָּרוֹב לְרָפִי הִתְכּוֹפֵף וְרָפִי זִנֵּק עַל גָּבוּ.
רָפִי שָׁלַף מִכִּיסוֹ מִיכַל צֶבַע לִצְבִיעַת מִיסְתוֹר (זֶה צֶבַע שֶׁמַּחֲזִיקִים בֶּבִּיגְדֵי הַסְוָאָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל), וְרָפִי צָעַק לַפַּרְפַּר לָטוּס בְּאֹמֶץ לְכִוּוּן הַצִפורִים.
כְּאֵשׁר הִתְקָרְבוּ לַצִפוֹרִים, רָפִי פִּזֵּר צֶבַע שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַצִפורִים, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁזֶּהוּ עָנָן מַפְחִיד שֶׁבָּא לִתְקֹף אוֹתָם, וְהֵם בָּרְחוּ מִיָּד בְּלִי לִפְגֹעַ בְּאַף תּוֹלַעַת.
כֹּל הַתּוֹלַעִים צָעֲקוּ לְרָפִי וְלַפַּרְפַּר הָאַמִּיץ: "כֹּל הַכָּבוֹד, כֹּל הַכָּבוֹד". וְרָפִי נַחַת מִיָּד וְאָמַר: "תְּנוּ לִי אֶת שַׂקֵּי הַגַּרְעִינִים".
רָפִי פָּנָה לַפַּרְפַּר הָאַמִּיץ: "תָטִיס אוֹתִי לְהָרִים, הֵיכָן שֶׁהַצִפורִים מְקַנְּנוֹת וּמְגַדְּלוֹת אֶת גוֹזָלֶיהֵם".
וְכָךְ, עָמוּסֶי שַׂקֵּי גַּרְעִינִים, טָסוּ רָפִי וְהַפַּרְפַּר גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָפִּיסְגָה.
רָפִי הֶעֱמִיס אֶת הַשַּׂקִּים עַל גָּבּוֹ, וְלַבוּשׁ בֶּבִּיגְדֶי הַהַסְוָאָה שֶׁלּוֹ הוּא הִתְקָרֵב לֶקִינֶי הַצִפורִים.
הוּא פִּזֵּר גַּרְעִינִים מִסָּבִיב לָקִינִים וְאָז חִפֵּשׂ קֵן שֶׁבּוֹ הַגּוֹזְלִים לְבַדָּם וְהַהוֹרִים טָסוּ לְהָבִיא מָזוֹן.
כְּשֶׁמָּצָא קַן כָּזֶה, רָפִי נִכְנָס בִּזְהִירוּת פְּנִימָה וְנָתַן לַגּוֹזָלִים גַּרְעִינִים יָשָׁר לֶפִיוֹתֶיהֵם.
הַגּוֹזָלִים אָהֲבוּ כַּמּוּבָן אֶת הַגַּרְעִינִים וְצִיְּצוּ: "אֵיךְ קוֹרְאִים לָאֹכֶל הַטָּעִים הַזֶּה"?
רָפִי עָנָה: "אֵלּוּ גַּרְעִינִים".
מֵאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ הַגּוֹזָלִים לְצַיֵּץ: "עוֹד גַּרְעִינִים וְעוֹד גַּרְעִינִים".
רָפִי שֶׁנָּתָן לָהֶם רַק מְעַט, וְאֵת הַשְּׁאָר פִּזֵּר בָּחוּץ, הִסְתַּתֵּר מִחוּץ לָקִינִים וְהִמְתִּין.
כֶּשֶהָהוֹרִים הַצִפורִים שָׁבוּ לַקֵּן הֵם שָׁמְעוּ אֶת גוֹזָלֶיהֵם מְצַיְּצִים: "עוֹד גַּרְעִינִים וָעוֹד גַּרְעִינִים", אָז הֵם יָצְאוּ מִחוּץ לַקֵּן בַּכַּעַס – וְגִלּוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָלֵא גַּרְעִינִים פְּזוּרִים. הֵם אָסְפוּ גַּרְעִינִים וְהֶאֱכִילוּ אֶת גוֹזָלֶיהֵם לָשוֹבָע, וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִתּוֹלַעִים כְּמָזוֹן.
אַחַת הַצִפורִים אָמְרָה: " הַלְּוַאי וְתָמִיד הָיוּ לַנּוּ כְּאֵלֶּה גַּרְעִינִים וְלֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לָצוּד תּוֹלַעִים".
רָפִי שֶׁשָּׁמַע זֹאת מִמִסְתוֹרוֹ אָמַר: " אִם תַּסְכִּימוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁל הַתּוֹלַעִים הֵם יַעַזְרוּ לָכֶם לְהַשִּׂיג תָּמִיד גַּרְעִינִים".
הַצִפורִים נִסּוּ לַגָּלוּת מֵהֵיכָן הַקּוֹל מַגִּיעַ וְלֹא הִיצְלִיחוּ (רָפִי מַמָּשׁ טוֹב בְּהִסְתָתְרוּת), וּלְבַסּוֹף עָנוּ: "אֵיךְ נִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם"?
רָפִי עָנָה: "תִּשְׁלְחוּ מָחָר אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כִּשְׁלִיחִים, שְׁתֵּי צִפורִים לִנְקוּדָת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁלְּיַד הַנָּהָר – וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לָכֶם".
וּבְדִיּוּק אָז הַצִפורִים גִּלּוּ אֶת הָמִיסְתוֹר שֶׁל רָפִי...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה