הַנְּחִיתָה בְּכּוֹכָב תּוּת הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת וְלֹא הָיוּ שׁוּם תַּקָּלוֹת.
כִּפַּת הַחֲלָלִית נִפְתְּחָה כְּצָפוּי, וּכְמוֹ פַּעַם שֶׁעָבְרָה כֹּל הַתּוֹלַעִים הֶרִיעוּ לָחוֹזְרִים, וְהַפַּעַם הָיוּ גַּם פָּרְפָּרֵי עֲנָק בַּקָּהָל הַמַּמְתִּינִים.
וְכָךְ יָצְאוּ מֵהַחֲלָלִית שְלוֹך סְנוּפִּי אָבִי ורָחֵלי הַחוּצָה, אֲבָל מִנִּסָּיוֹן הַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת הֵם בִּקְּשׁוּ מֵרָפִי לְהַמְתִּין מְעַט בָּחֲלָלִית עַד שרָחֵלי תְּסַפֵּר לְכָל הַתּוֹלַעִים עַל אָבִיהָ רָפִי – הָאוֹרֵחַ הֶחָדָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אִתָּם.
בְּהַתְחָלָה הָיָה שׁוּב מְעַט פָּחַד בְּקֶרֶב הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים, בְּעִקָּר כִּי רָפִי הוּא לֹא יֶלֶד, וְאוּלָם לְאַחַר שרָחֵלי הִרְגִּיעַה אוֹתָם וְהִבְטִיחָה שֶׁזֶּהוּ אָבִיהָ, הַטּוֹב בָּעוֹלָם, אָז כֹּל הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים נִרְגְּעוּ וְחִכּוּ לִרְאוֹת אֶת רָפִי.
רָחֵלי צָעֲקָה: "אַבָּא, אַתָּה יָכוֹל לָצֵאת מֵהַחֲלָלִית, כֻּלָּם רוֹצִים לְהַכִּיר אוֹתְךָ".
רָפִי יָצָא מֵהַחֲלָלִית וְקָרַחְתוֹ הָמַבְהִיקָה זָהֲרָה בְּאוֹר כּוֹכָב תּוּת.
הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים מִילְמֵלוּ: "תִּרְאוּ – יֵשׁ לוֹ פָּנָס אוֹר מֵהָרֹאשׁ" וְכֻלָּם צָחֲקוּ, כּוֹלֵל רָפִי שְהִתְגָאַה בֶּקָרַחְתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת (אַגַּב, כַּמָּה פַּרְפַּרִים חָשְׁבוּ שֶׁאוּלַי כְּדַאי לְאַמֵּץ אֶת הָרַעְיוֹן עֲבוּר כָּנְפֶיהֵם).
רָפִי נֶעֱמַד מִחוּץ לָחֲלָלִית וְקָד קִדָּה לִפְנֵי כֹּל הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים: " תּוֹדָה שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתִי וְאֵת יְלָדַיי בְּצֵל קוֹרָתְכֶם בַּכּוֹכָב מְיֻחָד זֶה".
הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים מָחְאוּ כַּפַּיִם בְּשִׂמְחָה, וְרָפִי סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵאמֹר דָּבָר, וּלְאַט נִהְיֶה שֶׁקֶט.
"שָׁמַעְתִּי אֶת הַבְּעָיָה עִם הַצִפוֹרִים וְהַצּוֹרֵךְ לִגְרֹם לָהֶם לְהַחֲלִיף אֶת תַּפְרִיט הַתּוֹלַעִים, שֶׁזֶּה בְּעֶצֶם אַתֶּם, בְּגַרְעִינִים שֶׁהֵבֵאנוּ מִכַּדּוּר הָאָרֶץ"
כָּעֵת נִהְיֶה שֶׁקֶט מֻחְלָט, וְכֻלָּם הֶאֱזִינוּ לְדִבְרֵי רָפִי.
"אָמְנָם הַיְּלָדִים שֶׁלִּי אַמִּיצִים וּמוּכָנִים לְסַכֵּן אֶת עַצְמָם עֲבוּרְכֶם, אֲבָל זוֹ סַכָּנַת חַיִּים אִם צִפּוֹרֵי הָעֲנָק יִתְפְּסוּ בֶּטָרְפֶּיהֵם אֶת אַחַד מִיְלָדַיי וְיַהַפְכוּ אוֹתָם לְמָזוֹן גּוֹזְלִים".
לַחַשׁ שֶׁל אַכְזָבָה אֲבָל גַּם הַסְכָּמָה עָבַר בֵּין הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים.
"אֲבָליֵשׁ לִי רַעְיוֹן אַחֵר שֶׁעָשׂוּי לְהַצְלִיחַ – וּלֶדָעַתִי עִם סִכּוּייִּם טוֹבִים יוֹתֵר" סִכֵּם רָפִי.
"נִשְׁמַע, נִשְׁמַע" נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת מִכֹּל עֵבֶר, וְרָפִי הִמְשִׁיךְ: "אָז הַתָּכְנִית שֶׁלִּי הִיא כָּזוֹ...".
וְאָז רָפִי הִתְחִיל לְפָרֵט תָּכְנִית מְסֻכֶּנֶת אֲבָל כְּכָל שֶׁהַהֶסְבֵּר הִתְקַדֵּם כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁרָפִי בְּאֱמֶת חָכַם וְיוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר.
הַשִּׂיחָה קָלְחָה הֵיטֵב וְכֻלָּם הִמְשִׁיכוּ לְהַקְשִׁיב לְרָפִי, אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם, וְכֻלָּם הִבִּיטוּ לְמַעְלָה.
לְחֶרְדָתַם, רָאוּ לָהַקָת צִפורִים גְּדוֹלָה שֶׁהִגִּיעָה מִשָּׁמַיִם וְהִתְקָרְבָה עַל מְנַת לַחֲטֹף תּוֹלַעִים.
רָפִי, שֶׁשָּׁמַע עַל טִיסֶת יְלָדָיו עַל גָבָּם שֶׁל פָּרְפָּרֵי הָעֲנָק צָעַק: "תְּנוּ לִי פַּרְפַּר לָעוּף לִקְרַאת הַצִפורִים...".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה